"אמא תביאי לי כלב" - חלק 2

Orit S
Jul 16, 2023
3 min read

"אמא תביאי לי כלב" - חלק 2 הילדים חפרו וביקשו, ואחרי שהבנתי שהם צודקים הבאתי *לי* כלבה לפני 3 שנים עבדתי כמו חמור, עשרות שעות עודף כל חודש, נשאבתי לפרויקטים ולא ראיתי אור יום. ואז חבר שכנע אותי להביא כלבה. לא בשביל הילדים אלא ממש בשבילי. כי אני אדאג לאוכל שלה, לטיולים, וטרינר וכל מה שמסביב. אני לא אחפור לכם שהבטחות של ילדים נעלמות כמו קרטיב באוגוסט. אני רוצה לתת לכם זווית אחרת של בית עם ילדים וכלבים, כשההורים אחראיים על הכלב. ובגלל שזה ארוך ואני רוצה להרחיב על החוויה - נחלק לחלקים.

"אמא תביאי לי כלב" - חלק 2 - ספורט בורדר קולי נחשבים כלבי ספורט, הם כלבים מאוד ורסטיליים ואפשר לעשות איתם הרבה מאוד ספורט - רק צריך לחפש למה *אנחנו* מתחברים. יש כאן 3 דוגמאות קטנות לספורט שכשעושים אותו עם כלבים - הרבה יותר כיף, היתרונות גדולים מאוד ורמת הקושי עולה עם ההצטרפות של גורם בלתי צפוי בעל דעה עצמאית. אנחנו מרוויחים זמן איכות עם הילדים שמחליף בכיף את הזמן שלהם מול המסכים.

נתחיל מהקלאסי - פריזבי. שני הילדים התחברו מאוד חזק לספורט שבו זורקים צלחת מעופפת לכלבה, או למרחק או בתנועה קרובה, בשילוב עם טריקים מגניבים. שניהם עכשיו בתחרות בין עצמם מי זורק הכי רחוק ולמי יש יותר סוגי זריקות. תחרות בריאה בין אחים. היתרון הסמוי - כשאנחנו יוצאים כולם ביחד- אנחנו במצב נדיר שבו בת 14 ובן 10 משחקים ביחד.

רכבות עם כלבים - אלון התחיל לאחרונה בספורט מגניב ולא קלאסי בכלל לבורדרים שבו מחברים רתמה מיוחדת לכלבה ומהצד השני לאופניים והכלבה מושכת אותו. ספורט קשה לנו במיוחד בגלל שהוא לא עובד על היצרים הטבעיים של בורדר קולי. הכלבה רגילה לרוץ במעגלים אחרי מטרות, לקבץ אותם, להחזיר. הריצה שלה היא ריצת ספרינט מטורפת. בספורט הזה אנחנו צריכים להגיע לריצה ארוכה בקצב איטי יחסית, בלי לור (בלי שום דבר שיהיה לפניה ויגרום לה לרוץ, פשוט לרוץ בשביל לרוץ) ובלי להתייחס לתנועה מהצדדים. ראית חתול? תמשיכי לרוץ! ראית אופנוע? תמשיכי לרוץ! לא פשוט בכלל. היתרונות שאנחנו מקבלים פה כשאנחנו עובדים עם ילד בן 10 הם עצומים ויקבלו פוסט בנפרד. בגלל המאפיינים שלו הספורט הזה לא קל - רמת קושי גבוהה מאוד וזה מאוד מיוחד לילד שרגיל שהכל בא לו די בקלות. בין היתר הוא חייב להיות מאוד קשוב לכלבה, לסביבה, לרצועה, לאופניים ולעצמו. זה מרחיב לו את הראיה המרחבית והשקלול המהיר של כל הפרמטרים כדי לקבל החלטות מהירות בשטח. תוצאה של החלטה לא נכונה תהיה לעצור סתם את הריצה או ליפול... בתוך זמן הכנה כולל של שעה וחצי, הגענו למקסימום של 5 דק' ריצה רצופה. זה המון לשלב שבו אנחנו נמצאים. הילד לא רואה בזה בזבוז זמן והוא לגמרי ממוקד ברצון שלו להמשיך ולהשתפר בשביל הכלבה והכושר הגופני שלה. מעט מאוד כלבים זוכים לזמני ריצה ארוכים כאלה וחשוב לו לתת לה את זה. מאפין היא כלבה די דעתנית אז יוצא הרבה שהוא צריך "לשכנע" אותה לרוץ, בעיקר בעלייה. התקשורת ביניהם בהחלט משתפרת והוא כבר לא רק הילד שהיא משחקת איתו, הם גדלים ביחד. בדקות הקסם של הרכיבה עצמה יש הרבה קריאות "וווווווווווווייייייייייייייייייייי". אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה יופי של חיזוק חיובי זה לכולנו כדי לעשות את כל המסביב. גיליתי בין היתר שהוא לא מאצ'ו, אין לו בעיה להגיד שהוא רוצה שנמשיך לרכב ביחד ולא לתת לו לרכב לבד עדיין. פייר התרגשתי. אבל שיט - עכשיו גם אני צריכה לרכב על אופניים ותודה ענקית לגדול מכולם Arie Schwarz על ההדרכה, הציוד והליווי הצמוד

"זאב כבשה" - טוב, זה משחק מומצא של אלון מול הגורה. גאוני לגורים שאוהבים לנשנש רגליים של ילדים רצים. אז זה הולך ככה - הם רצים על דשא פתוח והוא מחליף תפקידים - אם הוא כבשה הוא רץ רחוק ממנה והיא ביצר הטבעי שלה רודפת אחריו. פתאום הוא מסתובב והופך לזאב ורודף אחריה. הגורה באינסטינקט שלה מתחילה לברוח ממנו. ככה באופן אקראי הם מחליפים תפקידים. עם הכלבה הגדולה לא ידענו מה לעשות עם הנשיכות של הריצה. פה הוא למד שלפעמים אם יש לך בעיה, אתה לא צריך לברוח ממנה, אתה רק צריך להסתובב, להסתכל לה בעיניים ולהחזיר לה את ההכי טוב שלך.

"שחיה" - כאן זה כמובן במרכאות כי אין פה שחיה ספורטיבית. הגורה מטורפת על מים וכיף אדיר ללכת איתה לים ולכנרת, לזרוק לה כדורים ולשחק איתה במים כי היא בכלל כלב ים בהסוואה ואנחנו מאוד נהנים ממנה במים, חוויה מתקנת בהשוואה לכלבה הגדולה ששונאת מים אבל עדיין לא מוותרים לה והיא באה איתנו לכל הפעילויות במים. כיף אדיר לראות ילדים וכלבים בחוף הכלבים ותמיד צביטה קטנה בלב של החמצה של איך לא עשינו את זה קודם. כמה שונה זה לגדל ילדים בעיר ליד כלבים על רצועה מול נסיעות לחוף שבו אתה זורק כדור ואין לך מושג מי יתפוס.