"אמא תביאי לי כלב" - חלק 1

"אמא תביאי לי כלב" - חלק 1

הילדים חפרו וביקשו, ואחרי שהבנתי שהם צודקים הבאתי *לי* כלבה

לפני 3 שנים עבדתי כמו חמור, עשרות שעות עודף כל חודש, נשאבתי לפרויקטים ולא ראיתי אור יום.

ואז חבר Shahar Menashe שכנע אותי להביא כלבה. לא בשביל הילדים אלא ממש בשבילי.

כי אני אדאג לאוכל שלה, לטיולים, וטרינר וכל מה שמסביב.

אני לא אחפור לכם שהבטחות של ילדים נעלמות כמו קרטיב באוגוסט.

אני רוצה לתת לכם זווית אחרת של בית עם ילדים וכלבים, כשההורים אחראיים על הכלב.

ובגלל שזה ארוך ואני רוצה להרחיב על החוויה - נחלק לחלקים.

"אמא תביאי לי כלב" - חלק 1 - טיולים בטבע עם כלבים

אני לא אוהבת לטייל.

חם לי וזה בכלל לא מעניין והיינו פה כבר וכמה ציוד צריך לסחוב והילדים רבים בדרך ושכחנו קרם הגנה וכמה יתושים ונראה לי שהלכנו לאיבוד והיינו פה כבר.

גם הילדים לא אוהבים לטייל.

למה צריך לצאת מהבית ביום חופש כשיש טלוויזיה ונטפליקס בנייד, וחם או קר או רטוב בחוץ וכל החברים שלי בבית והמסלול הזה משעמם והיינו פה כבר.

כשאנחנו מטיילים עם הכלבות - הטיול נראה לגמרי אחרת.

הילדים מחפשים להן מסלולים נוחים ומגניבים, עדיף עם מים.

כשהכלבות מובילות עם זנב מכשכש, כולם נשאבים לשמחה שלהן.

כולנו בפוקוס על הכלבות -

הן רצות מהר ובמעגלים והן כל הזמן בתודעה

כשהן צריכות הפסקה, מוציאים להן מים ויושבים ביחד לנוח.

כשהן מוצאות משהו מעניין - בוחנים את זה ביחד.

הטיולים איתן ארוכים יותר והרבה פחות ריבים כי יש יותר עניין והשעמום לא משתלט.

יש הרבה יותר טיולים כי בורדרים חייבים לרוץ ואנחנו חייבים לראות בורדרים רצים.

אז קחו לכם כלב בשבילכם, וצאו לטייל עם הילדים.